בתור עורכת דין לענייני משפחה למדתי לזהות את ניחוחות האלימות מקילומטרים.
גילויי האלימות יכולים להופיע בשלל דרכים: כלכלית, נפשית, מינית ופיזית. כולם, ללא יוצא מן הכלל קשים, ומשאירים את הקורבן עם צלקות לאורך שנים רבות, אם לא לכל החיים.
כמי שמלווה את הנשים הללו בהליכי גירושין, או בהליכי משפט אזרחיים, יש לי הזכות להיות עדה לתהליכי מודעות קשים ומפעימים שהן עוברות. במסגרתם הן מבינות לעומק את הסיטואציות הקשות שהיו מצויות בהן.
סיפורה של א'
בפגישה הראשונה שלנו, אמרה שהיא לא יכולה לספר לי על המקרה שלה כי היא מתביישת. "אני אכתוב." היא הרכינה את ראשה, וניסחה הודעת וואטסאפ מהוססת.
היא חיה בבית שבו הייתה ילדה שקופה. ללא חום, חיבוק, או רגשי דאגה.
כנערה בדתה שאביה מכה אותה, בשביל שהרווחה תוציא אותה מביתה. היא נכנסה למוסדות שלא נתנו לה את המענה שחיפשה – חום ושייכות.
נטולת השכלה ועורף משפחתי היא נאלצה לפרנס את עצמה במשכורות רעב בשתי עבודות.
בהיותה בת 21, בערב ליל הסדר במשמרתה, תדלקה את הרכב עבור איש כבן 70.
הוא זיהה את מצוקתה והחל להגיע למקום לעיתים קרובות, תוך שהוא קונה לה מתנות מפנקות ומרעיף עליה יחס חם ותשומת לב.
והיא, כמי שמעולם לא הייתה לה, דמות אבהית להישען עליה, נענתה לו. בהדרגה הקשר הפך להיות קרוב יותר, והמתנות התחלפו בכסף מזומן.
אהבה וכסף
היו הדברים שהייתה צמאה אליהם במיוחד. הוא סיפק את צרכיה, והיא הפכה להיות תלויה בו לחלוטין.
משם, הדרך לגרום לה לעשות כרצונו הייתה קצרה. המפגשים עברו לביתו והפכו מיניים.
בסיום כל פגישה, היא תוגמלה בכסף. בכדי שתעשה כרצונו, בתחילת כל מפגש השקה אותה באלכוהול. לפעמים גם במשהו לעשן.
בכל פעם שרצתה ללכת הוא הניף שטרות לאוויר, מבטיח לה שלצידו לא יחסר לה מאום.
החוזה
אחרי שנתיים היא רצתה לקנות רכב. תחת חוזה חתום הוא הבטיח שייתן לה את הכסף.
בתנאי החוזה פרט את העסקה: עליה להגיע לביתו בימים ושעות קבועים מראש. אסור לה לאחר, אסור להיפגש עם גבר אחר, אסור לה לסרב לו.
והיא צריכה לתת לו צ'ק כעירבון. מצידו, הוא רשאי לבטל את ההסכם כשיחפוץ בכך.
לא מודעת, היא חשבה שמדובר בניצול הדדי.
שהיא האחראית הבלעדית על מצבה. שהדברים נעשו בהסכמתה המלאה, והבושה היא בחזקתה הבלעדית.
כשא' ניסתה לסיים את הקשר, הוא החל להטריד אותה במקום עבודתה, ואף פדה את צ'ק הביטחון.
רק אז, עם בור עצום בחשבון הבנק ובלב, הבינה שמשהו לא מתנהל כשורה.
כשהיא הגיעה אלי, היה לי חשוב להסביר לה שהיא לא אשמה, שהיא הקורבן פה. שהיא לא פרוצה.
היא תומרנה ע"י גבר מבוגר, מתוחכם ועשיר שזיהה את חולשתה וניצל אותה.
אנחנו עומדות לפני משפט.
זהו מקרה קלאסי של הטרדה מינית, תרמית ותקיפה.
הנתבע יצר תלות נפשית וכלכלית, כאשר הציג את עצמו כאבא אוהב שאפשר לסמוך עליו ובסוף ניצל את זה בשביל לקיים איתה יחסי מין וליצור שעבוד של גופה ונפשה.
זוהי אלימות לכל דבר ועניין, וככזאת צריכה להתנהל במקום הראוי לה – מאחורי דלתות הצדק.
עו"ד ענבר דרור עורכת דין לענייני משפחה ומעמד אישי.
פעילה חברתית במקרים של אלימות נפשית וכלכלית נגד נשים.
אתן לא לבד.
אפשר להתייעץ איתי כאן:
058-488-2882
או להשאיר פרטים ב צרו קשר
