טרור כלכלי כחלק מאלימות במשפחה

טרור כלכלי הוא אחד הסממנים לאלימות במשפחה.

אישה נוספת נרצחה על ידי בעלה. מוכרת, אהובה, חייכנית. אמרו עליהם, שהוא אהב אותה.
כולם ראו לכך הוכחות. לא היו סימנים מקדימים לכך שיסיים את חייה.
הידיעה על מותה השאירה הרבה חברות ומכרות המומות וכואבות, מנסות להבין איך? הרי טוענים שתמיד קיימים סימנים וכאן אין.

בממוצע נרצחת בישראל אישה אחת לשבועיים, אך אלימות נגד נשים אינה קיימת רק בקשרים שמסתיימים ברצח אכזרי.
האלימות הפיזית היא לפעמים הפעולה האחרונה ויכולה להגיע כשמאוחר מכדי להבחין ולעצור.
מקרים כואבים שהגיעו לאחרונה לכותרות, שלחו אותי למחשבות על אלימות במשפחה ועל הסימנים הפתלתלים, הסמויים מהעין,
שכמעט ואינם נראים ומקשים על האישה ועלינו כחברה, לזהות שמשהו לא בסדר.
נשים נפלאות, מצליחות, חכמות, ממשפחות נהדרות יכולות למצוא את עצמן במצבים שכאלה,
כשהסימן הקבוע שמשותף לכל המקרים הוא ההרגשה, התחושה שמשהו לא תקין במערכת היחסים.
מול האינטואיציה, שמרתיעה ומזהירה מסכנה, תמיד יצוץ הפחד מעזיבה.
נשים בתוך מערכת יחסים אלימה יקשיבו, לא פעם, לפחד שיצעק בתוכן בקולי קולות ולא לאינטואיציה.
מחשבות כמו: מה יהיה איתי כלכלית, איך הוא יגיב, מה תחשוב הסביבה, איך אסביר את המצב ואולי אני בכלל מדמיינת? עלולות להכריע את הבחירה.

טרור כלכלי או שהכול בראש?

בדיון שהתקיים בנובמבר 2020 בועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת, סביב הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה,
טען אחד הדוברים, שנוסח החוק בעייתי מאחר והוא כולל את מה שהגדיר מונחים ספרותיים, כמו "הטלת אימה".
אכן, כשמגיעים לניתוח קר, רציונאלי ומחושב של מצב שצריך להגדיר כדי לזהות,
אפשר להבין את הצורך במציאת הגדרה נקייה מרגשות, שתתאים לכל משבצת.
אבל הגדרה סטרילית ואחידה לא קיימת במערכות יחסים מתעללות.
אמירות כאלה הן בדיוק מה שמקשה על הציבור להבין, על המחוקק לחוקק ועל נשים להקשיב לאינטואיציה.
הרי מה זו ההרגשה הדקה שמתיישבת לאותן נשים בלב, אם לא מעין "מונח ספרותי"?

"אז הוא אמר לי שאני לא שווה כלום, אתמול וביום שלפני ולפני…"

"והוא יכול לשתוק שתיקות ארוכות ולא לענות לי, לא נורא כנראה שהרגזתי."

"אז הוא שכנע את הוריי ואחותי שאני משוגעת כי אני צורחת ואיזה מזל יש לכולם שהוא כאן כדי להרגיע אותי."

"כן, הוא קצת אובססיבי, הוא הרי אומר שהוא אוהב אותי."

"הוא מעלים את המשכורת שלי ומגביל אותי בקניות לבית ולילדים. אבל אומר שהוא דואג לנו ושאני לא אחראית."

במורכבות של האלימות הנפשית, תמרור האזהרה הכי אמין ויציב, הוא התחושה של האישה שנמצאת במערכת יחסים מתעללת.
שאר הסימנים, בעיקר אלו שאינם פיזיים, הם חמקמקים וקשה לעלות עליהם.
הם מסתתרים במילים, בטון ובהתנהגויות שחוזרות ואף מתגברות לאורך הזמן.
לאלימות נפשית יש ביטויים רבים, היא יכולה להופיע בירידות קטנות,
שמורידות את הביטחון ונותנות לאישה תחושה שהיא לא שווה וכלום בלעדיו;
במעבר קיצוני בין יחס קר לאוהב; בשתיקות ארוכות והתעלמויות;
באובססיביות ותלותיות, שמגיעים תחת מסווה מתעתע של אהבה;
תנועות פנים ומחוות גוף לעגניות, וכל היבט של השפלה, דיכוי והחלשה. אלימות שכזו מגיעה גם דרך טרור כלכלי.

יחסי שליטה

בעבר נישואים לא דיברו על אהבה, הם הושתתו על הסכמים כלכליים, על קשרי מסחר והון.
כך המלכים התחתנו וכך נקשרו חייהם של פשוטי העם.
זו היתה עסקה כלכלית לכל דבר ועניין. אף אחד לא הזכיר אהבה. כסף קל להבין.
לכולנו ברור ערכו, מה ניתן להשיג בעזרתו ומה נדרש כדי לחיות.
אבל מה זו אהבה? הרי גם היא מונח ספרותי, לא פחות מהטלת אימה.

"איך תדע שאתה מאוהב?" יאמר ההורה לילד, "אתה תרגיש".

"ואיך תדעי מתי לעזוב?"

כסף נחוץ לכולנו וגם כשמתחתנים מאהבה, הוא מהווה סיר מבעבע של תחושות.
באזור הדמדומים של מערכות היחסים, במחשכים העלולים להיווצר בין שניים או יותר שמכונים משפחה,
תחת מעטה הנחיצות הבלתי מעורער של הכסף, מתעוררים מצבים בהם מופעל טרור כלכלי.
באופן סטטיסטי כשמדובר על בני זוג, מאלימות כלכלית סובלות בעיקר נשים,
אך אלימות כלכלית במשפחה מוכרת ברווחה ומופעלת גם על ידי ילדים כנגד הורים זקנים ומוגבלים שתלויים בהם
ויכולה להגיע למקום בו הילדים מונעים מהוריהם לקבל תרופות, טיפול הכרחי ואף לראות את הנכדים.

אלימות כלכלית לעיתים מגיעה בתחפושת של האדם החסכן, הקמצן או של בן הזוג שאולי טיפ-טיפה מגזים ולכן היא נחשבת לאלימות סמויה.
אבל אל תטעו, בבסיס האלימות הכלכלית לא ניצבת האחריות או שיקול הדעת אלא רצון לשליטה.
אלימות כלכלית מגיעה תמיד יחד עם ההתעללות הנפשית או הפיזית.
בן הזוג שמעוניין לשלוט, יחליש את בת זוגו גם דרך הפן הכלכלי. זו אחת הזירות המרכזיות שמשמשות גברים מתעללים.
כדי לשלוט יגביל הגבר את החופש של האישה; בזמן שהם חיים יחד, ברגע שהיא תבקש לעזוב וגם לאחר הסכם הגירושים.
במערכות יחסים בהם יש שולט ונשלט, טרור כלכלי הופך לכלי התנצחות בידי הצד שיש לו והוא החזק.

אלימות כלכלית – דרכי הפעולה של הגבר השתלטן והמסתיר

גברים אלימים כלכלית מתפלגים באופן גס לשתלטן ולמסתיר, למרות ששניהם מונעים משליטה ושניהם גם מסתירים.
כדי להקל על ההבנה ניתן להגדיר את השתלטן כמי שכל כספי הבית נכנסים ויוצאים אך ורק לפי שיקול דעתו הבלעדית, גם אם אישתו עובדת ומרוויחה משכורת.
אסייג שלא כל גבר שמנהל את ההוצאות וההכנסות של הבית הוא אלים וכאמור אלימות כלכלית מופיעה תמיד בצד האלימות הנפשית או הפיזית.
אישה במערכת יחסים שכזו לא תראה את המשכורת שלה, היא תחיה לפי תקציב שהבעל יקבע,
תצטרך לתת דין וחשבון על כל הוצאה, גם אם היא בסיסית, כמו קניית מזון או ציוד לילדים.
נשים כאלה, שחיות תחת השפלה ודיכוי, עלולות להפסיק להאמין ביכולתן להפעיל שיקול דעת, להשתכר ולנהל משק בית.
הן עלולות לגלות בוקר אחד, שהבעל מכר רכוש שנמצא ברשותן,
כמו תכשיטים שירשו או מכונית שמשמשת לקניות ולהקפצת הילדים לבית הספר ולחוגים, כי החליט על דעת עצמו, שיש לצמצם בהוצאות.

הסתרה כחלק מאלימות כלכלית, יכולה לבוא לידי ביטוי בהעלמה של הוצאות, חובות וגם נכסים והכנסות.
לא פעם האישה חיה בדירה צנועה עם ילדי הזוג, מגרדת שקל אחר שקל, מקבלת עזרה בהוריה,
רק כדי לגלות לאחר הגירושים שבעלה מחזיק בנכסים, שלא היא ולא ילדיה ידעו עליהם.
נשים שמבקשות לעזוב את הזוגיות ולפתוח חשבון בנק עצמאי,
יכולות לגלות שיש על שמן חובות של לא פחות ממיליוני שקלים ותביעות על עסקים, שלא ידעו על קיומם.

צדק לעשירים

נשים שיוצאות ממערכת יחסים מתעללת ללא כסף, לא יכולות לקבל מענה שלם לכל מה שמחכה להן בדרך הארוכה לקבלת הסכם הגירושים ולאחריו.
נכון, קיימת אפשרות חשובה ומוערכת לקבלת סיוע משפטי ללא עלות, שמעניקה המדינה למעוטי יכולת.
לצערנו עזרה חשובה זו לא תמיד מצליחה לתת מענה לכל מה שנדרש,
למשל במקרים מורכבים בהם הבעל הבריח כספים או הסתיר מהאישה נכסים.
בנוסף עזיבה של מערכת יחסים מתעללת יכולה להיות כרוכה בסכנת חיים.
חשוב לא לעשות זאת לבד.
לא פעם יש צורך בסיוע של אנשי טיפול שמתמחים בתחום, כדי ללוות את האישה ולהראות לה כיצד להתנהל מול בן הזוג ומערכות הרווחה והמשפט.
ללא כספים, הנשים האלה נתונות לגורלן.

לאחרונה, בדרך לקבלת הסיוע המשפטי נתקלים כל מעוטי היכולת במדינה, כולל נשים נפגעות אלימות, במכשול נוסף, שבא לידי ביטוי בסעיף 53 לתקנות סדר הדין האזרחי.
לפי התקנות החדשות על בית המשפט לפסוק הוצאות לכל בקשה.
כוונת המחוקק היא להקטין בקשות שווא שמייצרות עומס על המערכת, אבל מה קורה כשהבקשה נדרשת ואין כסף בנמצא?
אישה שמתבקשת לשלם 1,500 שקלים, שליש מהכנסתה החודשית, תחשוב פעמיים לפני שתגיש בקשה לבית המשפט, גם אם היא מוצדקת ונדרשת.
ערעור עולה בין 15 ל-20 אלף שקלים.
אישה שבית המשפט החליט לקחת לה את הילד ורוצה להגיש ערעור,
יכולה למצוא את עצמה במצב בו היא אינה יכולה לעשות זאת,
בעוד שהבעל שלרוב מרוויח יותר ומחזיק בכספים מרשה לעצמו עורכי דין פרטיים וסיוע משפטי,
שיאפשרו לו להשיג את שירצה ואף להמשיך ולנקום באשתו.

במילים אחרות, החברה, על חוקיה ותפיסותיה מקשה מאוד על נשים שנמצאות במערכת יחסים אלימה לצאת ממנה ולבנות את חייהן מחדש.

לא מדמיינת ולא לבד – טרור כלכלי

קשה שלא להאמין לאמירות מחלישות, שנאמרות לאורך זמן, מפי מי שאמור לדאוג ולאהוב.
לכן נשים שסובלות מאלימות יכולות להפנים ולחשוב שהבעל כנראה צודק.
בגללן הכסף נעלם, הן הפזרניות חסרות האחריות ולהן חשוב רק הכסף ולכן טוב שאין להן גישה אליו.

בימים אלה מדברים הרבה ובצדק על מה שהחברה צריכה לעשות כדי להגן ולמנוע אלימות כנגד נשים,
מבחינה חוקתית וחינוכית.
ישנן אזהרות חשובות וקריטיות שבאות לסייע לאישה להבחין אם היא נמצאת במערכת יחסים אלימה ולהבין מה עליה לעשות.

אם את חשה פחד וחרדה קיומיים, חשוב להקשיב לקולות האלה.
אם עולה בך פחד מעזיבה, תקשיבי לו גם. תשתפי.
אל תעשי את הצעדים לבד.
תני לפחד מענה ותיעזרי באנשי מקצוע שמתמחים בתחום.
אחת השגיאות למשל, היא לגשת למטפל שמפנה רק פנימה, שולח לבדוק מה קרה בילדות, מבלי להתייחס למציאות הקשה שבו את חיה כיום.

גם מבחינה משפטית אני ממליצה להיעזר באנשי מקצוע מהתחום שעוזרים לבנות תיק הוכחות גם במצבים של אלימות נפשית וכלכלית, שקשים יותר להוכחה.
חשוב לדעת כיצד לשוחח עם הרווחה בעת דיונים משפטיים וניתן ללמוד איך להכין את עצמך כלכלית לעזיבה ולבנות אסטרטגיה ברורה.

כל הדברים האלה לא יהפכו את המסע לקל יותר, אך כן לאפשרי,
מאפשרים לחצות את התהום ולהגיע לצד השני בחיים.

עו"ד ענבר דרור עוסקת באלימות נפשית במערכות יחסים

התקשרי אלי: 058-488-2882
או השאירי פרטים ב צרו קשר ואשוב אליך בהקדם.